הנושא - נרטיב המטופל/ת מאד חשוב לתהליך העבודה הטיפולית בייחוד בתחום האונקולוגיה. יש הרבה מיתוסים וסיפורים שחלקם גם נכונים הגורמים לרתיעה ופחד בקרב האוכלוסייה בתחום זה. המפגש עם המטפל/ת שעומדים כעת בפני המחלה , שחלקם אפילו מפחדים לבטא את שמה, ובפני טיפולים עם תופעות לוואי קשות, מאיים ולעיתים מעורר התנגדות. אנו חיים כיום בחברה עם שפע אפשרויות לקבל מידע במגוון נושאים וגם חברה המשופעת בפלטפורמות חברתיות ששם אין פילטר וכל אחד מביע את דעתו. דבר זה יכול לערער את ביטחונו של המטופל/ת בקבלת החלטות בנושא הטיפול הקונבנציונאלי. לכן במסגרת עבודתי במידה ואני נתקלת בחוסר יכולת לקבל החלטה או בסירוב מוחלט לטיפול קונבנציונאלי אני תמיד מציעה לפנות לדעה נוספת ואפילו ל2 דעות נוספות.

תגובה:
מסכימה. 
במפגשים כאלה לרוב אני מנסה להבין מה עומד בבסיס ההחלטה, מסבירה את דעתי, ומציעה גם אני לפנות לייעוץ נוסף, תוך הדגשת השורה התחתונה - המטופל/ת הם האחראים הבלעדיים לבריאותם והם הקובעים בסוף. אני חושבת שהשילוב בין הידע - לדעת מה לשאול, להעצמה - אני אחראי ואני אקבע - לרוב נותנים הרבה כח וביטחון. וזה חשוב מאין כמוהו. 
תודה!
עדי

משוב אחרי צפייה בסרט 5 שפות
טיפים שלי כאונגולוגית במפגש עם המטופלת הינם קודם כל להקשיב ולהכיר כמה שניתן בשעת ייעוץ את המטופלת,  הרקע, מהיכן מגיעה -פיזית ונפשית. בערך חצי שעה ראשונה זה האזנה פעילה. אני אוהבת לבקש מהן לתאר יום טיפוסי עבורן ועוצרת אותן עד שיש לי תמונה ברורה איך היא מתנהלת ביום יום, מי האנשים הקרובים לה, איך התזונה ואורח החיים בכלל. אני גם משתמשת בהומור ככלי לריכוך האווירה שבדרך כלל מאוד מתוחה בהתחלה. לכן אני כל כך נהנת מההומור של ערן :) הומור זה כלי מאוד חשוב באונקולוגיה. אני מנסה להשרות אווירה מאוד פתוחה וכנה ועונה על כל השאלות גם הקשות בצורה מדוייקת ככל שניתן.

תגובה: משוב אחרי צפייה בסרט 5 שפות

תודה שלומית - טיפים מאוד חשובים.

גם אני משתמשת הרבה בהומור, אני מאמינה שכל אחד מאיתנו ודרכו לסלול מסילות ללב מטופליו, אבל אישית דרכי אכן כדרכך - הסבר מקצועי אבל עידוד ושמחה כל הדרך.

תודה :)
עדי

תקשורת עם מטופל.ת
 

כמטפלת סינית הפוגשת מטופל.ת שלעיתים מבולבלת ומפוחדת אני מגיעה בגישה של רגישות ואמפטיה

אני מבינה את הרגשות שלה, מאפשרת להם להיות נוכחים בחדר. מסבירה לה שאינה לבדה בסיטואציה, שאני וכל הצוות כאן כדי לתמוך בה לאורך הדרך.

אני מסבירה את תפקידי כמטפלת סינית וכיצד רפואה סינית יכולה לתמוך בטיפול שהיא עוברת. דיקור ידוע כמנהל סמפטומים כמו כאב, בחילה, חרדה, תמיכה בספירות דם, עיפות וכד׳.

אני מעודדת את המטופלת לשאול שאלות בנוגע לטיפול שהיא עומדת לקבל, האם הבינה מה עומד לפניה, האם הבינה את מהלך הטיפול. מנסה להעביר לה את התחושה שכל שאלה וספק שיש לה יתקבלו כאן בברכה ואענה לה ככל שאוכל. שיש לה מערכות תמיכה, שהטיפולים כאן ביחידה יתמכו בה ובwell being שלה.

מדגישה את חשיבות התקשורת הפתוחה ביננו, בינה לבין הצוות המטפל בה ובמי שתומך בה.

חשוב לי שתרגיש שאני פתוחה בפניה ללא שיפוטיות, שתישא עמה את הנוכחות שלי במסע שלה.

נפלא! כל כך משמח שיש לנו עוד מערכי תמיכה במטופלים, וכל כך חשוב

תודה!

עדי

 שאלה
רוב הרופאים הסבירו למטופלת מה היא עברה ומה ההמשך והיו מאוד סבלניים ברצון לכוון אותן לטיפול כימותרפי ולמטופלות שהתעקשו שילוב עם רפואה משלימה ובעצם רפואה אינטגרטיבית.

לצערי במציאות אני פוגשת דברים אחרים: מטופלים שמגיעים כואבים, מבולבלים, לא מסבירים להם שיש רפואה משלימה שיכולה להקל עליהם. רופאים מציגים רק דרך אחת: It's my way or high way. לא אוהבים כשמטופלות מתווכחות איתם ומסרבות ללכת ב"תלם" ולקבל את הטיפול המקובל. ואז המטופלים מתחילים לחפש תשובות ופתרונות אצל אחרים...אין הדרכה לגבי תזונה, או ללכת לרפלקסולוגיה שיכולה לעזור. אני פוגשת המון מטופלים שאומרים לי: "למה לא באתי קודם....זה היה מקל עלי" או מטופלים שפוחדים לשאול את הרופא שאלות כי הוא לא אוהב שמתווכחים איתו...

מה שעוזר לי להתקרב למטופלים הוא בפגישות הראשונות פשוט להקשיב למטופל. כשאני נוגעת במטופל במשך 45 דקות עם הזמן (כל אחד והזמן שלו) הם נפתחים ומספרים לי הכל, דברים שקשורים למחלה, לבית, לזוגיות...הם צריכים מישהו שלא קשור לבית או למחלה, איתו הם יכולים פשוט להיפתח. אני משתדלת להיות איתם כמה שיותר בכאב ובשמחה ולהמשיך להיות עבורם "אי של שפיות". הם יודעים שאני לא יכולה להבריא אותם, אבל אצלי הם מקבלים רוגע, "הרגשה של שפיות", הפוגה מהכל, הקלה מהמחלה, "הרגשה של נורמליות" 

יש כאלה שזקוקים להכוונה: אני מייעצת ללכת ליעוץ תזונתי, ללכת לרופא להתייעץ איתו, אני מזמינה את האחות שישוחחו איתה, מדריכה אותן ללכת לעיסוי לימפתי...

 תגובה
בוקר טוב,

אכן, לפעמים רק להיות לצד מישהו כל כך עוזר, 

תודה על השיתוף!

עדי

שאלה
רוב הרופאים התייחסו באדיבות וסבלנות למטופלות , בכך שהמליצו להן טיפול כימותרפיה וניסו לשכנע בכל דרך וצורה את המטופלות לקבל את הטיפול ,בו זמנית המטופלות התעקשו לקבל טיפול ברפואה משלימה מחששות ופחד מכל תופעות הלוואי של הטיפול בכימותרפיה , ולצערי זה מראה עד כמה ששני הצדדים נמצאים רחוקים זה מזה , אם לרופא היה רקע או ידע ברפואה משלימה לא היו מגיעים למצב שבסוף הוא אומר נגיע לפשרה נשלב טיפולים קונבציונליים וטיפולים ברפואה משלימה , שזה בעצם רפואה אינטגרטיבית ,ואז היה הרופא מההתחלה  מציע את הטיפול האינטגרטיבי למטופלת ולא ההפך , וגם אני חושבת שמאוד חשוב שבפגישות הללו יצטרף  המטפל ברפואה משלימה כי הוא יכול להסביר וליצור אימון אצל המטופל יחד עם הרופא בלשלב את הרפואה המשלימה עם הרפואה הקונבציונלית  "רפואה אינטגרטיבית ".

תגובה
רעיון נהדר! 
מוזמנת לחשוב איך אפשר לייצר מנגנון כזה, נניח במערכת הבריאות הישראלית. נשמח לשמוע, 
אפשר לכתוב על כך במטלת הסיכום

תודה!
עדי

מתוך ניסיון גם כמטפלת וגם כמטפלת כבת משפחה ומטפלת בחולה סרטן ,מציאות שמלמדת כל כך הרבה ולפעמים בהיבטים מסוימים  יותר מכל ,לרוב הרופאים  אין ראייה אינטגרטיבית וגם אם יש מודעות ואפילו גישה חיובית בקשר לרפואה משלימה אין באמת תחושה שהטיפול הוא משמעותי מעבר להקלה סימפטומטית  מסוימת  וזה מאוד מורגש גם בצפייה בסרט ולרוב גם אין מידע והכוונה בכיוון .אין תחושת מעטפת שבאמת נזקקת בזמן ההתמודדות עם המחלה בכל -כך הרבה רבדים בחיים וכל מטופל  אם יש לו פתיחות ויכולת מחפש לעצמו. 

בזמן  שאני פוגשת מטופלים מנסה להקשיב ולהיות בתמיכה במה שביכולתי בשיטות שאותן אני מכירה  ובהרגשה שככל שאני מעמיקה ולומדת ומתבגרת כמטפלת היכולת לעזור "מתבגרת" גם היא ובו זמנית להפנות למטפלים ועזרה נוספת כדי שתהיה תחושה של קרקע ומענה בזמן הזה ..של תקשורת הקשבה והחזקה בכל מה שניתן.

תגובה
בוקר טוב,
תודה רבה על השיתוף, אישית, אני שמחה ומקווה שכל אחד ואחד מאיתנו יהיה מעתה שגריר לרפואה האינטגרטיבית כרפואה תומכת בליבת הטיפול, אני חשה שהדברים משתנים עם השנים, ומקווה שהם ימשיכו להשתנות והשינוי אף יאיץ.
אני מסכימה בנושא המעטפת - מוזמנת לחקור את הנושא ולכתוב עליו בתרגיל המסכם.
תודה!
עדי